תיאורי המקרים המובאים כאן אמתיים תוך שינוי שמות, מקומות וכל פרט מזהה אחר של המעורבים.
המקרה נכתב על ידי מנהל המשבר .
בכול המקרים שותפו אנשי מקצוע ויועצים בהתאם לצורך.
מרבה נכסים וסכסוך במשפחה
"אנחנו יודעים שאתה לא עורך דין, אנחנו בצרות, במשבר משפחתי שלא יודעים איך לצאת ממנו אחרי שכל כוונתנו היתה טובה יצא לנו סכסוך עצום במשפחה". כך תארו לי בשיחת הטלפון הראשונה חנה ואהרון בני 65 שהיו יחד על הקו את סיבת הפניה. בפגישה שנערכה יומיים אחרי כן במשרד, עלתה תמונת מצב לפיה בני הזוג עתירי הנכסים החליטו בעודם בריאים ולקראת צאתם לגמלאות בתוך כשנתיים, להכין צוואה ולחלק רכושם בעצה אחת עם ארבעת ילדיהם כדי למנוע מריבות לאחר מותם.
כוונה טובה אלא שלצורך מימושה הם פנו לעורך דין שניסח להם צוואה כדת וכדין המחלקת את רכושם לארבעת ילדיהם באופן שוויוני לתפארת. זה מה שביקשו ממנו וזה מה שעשה במקצועיות ובמסירות תמורת שכר טרחה הוגן לכל הדעות. חנה ואהרון שבו לביתם עם הצוואה בידם וכבר למחרת אספו את ארבעת הילדים ללא בני/ות הזוג, כדי לבשר להם כי ענייני הרכוש לאחר לכתם הוסדרו, ואז הקריאו באזניהם את הצוואה מילה במילה.
לדברי ההורים הנסערים שסיפרו כי כל זה קרה לפני שנה וחצי ומאז ועד עתה מערכת היחסים בין כל האחים לבין עצמם וכן בינם לבין ההורים הפכה ממערכת אוהבת וקרובה, תומכת ואוהבת, לסיוט אחד גדול. אף חג לא נחגג יחדיו כפי שהורגלו והמצב רק הולך ומחמיר. בצר להם ולפי המלצת חברת משפחה, הם פנו לעזרה.
זה הפך לאחד האתגרים הגדולים מזה כמה שנים שכן על הפרק חמישה גורמים מתוכם ארבעה אליהם יש להגיע ולהידבר עמם והגורם החמישי, ההורים הפונים הם היחידים הנגישים בכל עת לצורך הטיפול במשבר המשפחתי הגדול הזה. שלב התחקיר הושלם מהר ואותרו דרכי הגעה אפשריים לכל אחד מהארבעה, שתי בנות ושני בנים כולם נשואים, זוג אחד גר בשטח המשק של ההורים, זוג אחר גר באותו יישוב בשטח שהוא בבעלות ההורים ויתר האחים גרים מחוץ ליישוב בשתי ערים שונות האחד בדירה שכורה והאחרת בדירה מפוארת בבעלות הורי בעלה.
במהלך הפגישות אותן היה לא קל לארגן, כל אחד מהאחים/יות הציג את הפגיעה בו בנוסח הצוואה שהוצגה להם שנה וחצי קודם לכן ונימק את האפליה לה זכה בהחלטת ההורים על חלוקת הרכוש. התכנית שאותה היה צורך לפתח היתה לקיים מפגש משותף לארבעת האחים, להגיע להבנות ולהציע להורים נוסח אחר של צוואה שיבטיח את רווחתם של ההורים עד יום מותם ואת חלוקת הרכוש באופן שארבעת האחים יהיו שלמים עמו.
המפגשים עם הארבעה היו תחילה טעונים וחשדות עלו מעת לעת אך במהרה הוסבר להם שהמצב שנוצר הינו מלאכותי שכן טרם יצירת הצוואה הם כולם חיו בהרמוניה ולא העלו על דעתם לחשוב על הצוואה והרכוש שכן הוריהם בריאים וצעירים מידי לחשוב על כך. רק משהוקראה הצוואה התעוררו הבעיות שאפשר היה להבינן ואם מבטלים את הצוואה ויוצרים חדשה ומתואמת עמם, הרי ניטלה הסיבה לסכסוך הקשה וההרסני שנוצר. ההורים היו כל העת בסוד המהלכים שכן הם היו הלקוחות.
לבסוף לאחר מאמצים לא קלים ובחלוף כמעט שנתיים מיום הקראת הצוואה שיצרה את הבעיה, הגענו עם ארבעת אחים לחלוקה שהם עמדו מאחורי עקרונותיה. במהלך התהליך שעברנו התייעצתי עם עורך דין, עם פסיכולוגית, עם מתווך קרקעות באזור היישוב ולבסוף גם עם שמאי.
הוקל מאד להורים כשכל הפרשה העגומה והמיותרת הזו נסתיימה "בסולחה" בלשון העם. ההורים נטו להאשים את עורך הדין שניסח את הצוואה ואל מול נוכחות כל בני המשפחה אמרתי להם שלא עורך הדין אשם, הוא עשה את שנתבקש. נכון היה להתייעץ מראש טרם מתן הנחיות לעורך הצוואה שכן לא בכל תנאי קובעים חלוקה שוויונית או חלוקה לפי יכולות כלכליות או חלוקה כלשהי כזו או אחרת. סוף טוב הכל טוב.
