תיאורי המקרים המובאים כאן אמתיים תוך שינוי שמות, מקומות וכל פרט מזהה אחר של המעורבים.
המקרה נכתב על ידי מנהל המשבר .
בכול המקרים שותפו אנשי מקצוע ויועצים בהתאם לצורך.
הזוג הצעיר האבוד
לימור (22) ושאול (24) נכנסו אלי שניהם במדי צה"ל, קצינים הוא סרן והיא סגן כשהם אוחזים יד ביד זה את זו ומיד מצאו חן בעיני. ידעתי שיש להם בעיה עם אבא שלו שהתנגד נחרצות לבת זוגו לימור ומסרב לפגוש אותה וחמור יותר הוא אינו מרשה לשאול להביאה לביתו המרווח במושב מבוסס במרכז הארץ. "מה אפשר לעשות" הוצגה בפני השאלה מפיו של שאול "אני אוהב את לימור, רוצה אותה לחיים, היא אותי ואבי עומד וחוסם את האפשרות עד כדי שאמר לי השבוע שאם אני בוחר בלימור, אני אינני הבן שלו יותר. לימור הביטה בי ואמרה שאילו הכרתי את אביו של שאול הייתי מבין שאין סיכוי שיזוז מעמדתו.
בסיום הפגישה שארכה למעלה משעתיים במהלכה שמעתי ורשמתי לעצמי מידע רב על המשפחה הגרעינית ועל זו הסובבת, החברים של ההורים, מקומה של האם ושרטטתי על הלוח את מפת כל המעורבים והבלתי מעורבים במשפחה ובסובב אותה הצגתי את שתי המשימות העיקריות שלפנינו. האחת הינה לנסות ולהבין מה מניע את האב להתנגד בנחרצות קיצונית כזו ללימור אותה איננו מכיר ושלגביה לא עלה שום צל של חשש שהיה עלול להביא את האב להתנגד לה. השנייה היתה להביא למצב בו האב יסכים לפגישה בת 30 דקות עם לימור בכל הרכב ובכל מקום שירצה, 30 דקות עם לימור.
לקח עוד שבוע ימים עד שהתברר כי על אף שהאב איננו דתי, הוא בא מבית מסורתי ואחת לתקופה ארוכה כשנתקל בקושי מיוחד בפרנסה שבדרך כלל היתה בשפע, הוא היה פונה לייעוץ אצל רב קהילתי שגר ביישוב אחר והוא נהג אחרי היוועצות כזו עם הרב, לתרום לבית הכנסת בו התפלל הרב ביישובו.
איתרתי את הרב וטלפנתי אליו. הצגתי את שמי ואמרתי "כבוד הרב, אתה הולך לשמוע ממני איש זר עבורך את הבקשה המוזרה והאתגרית ביותר ששמעת אי פעם". מעבר לקו נעניתי מיד "תאתגר אותי איש צעיר" אמר הרב. אחרי שהסברתי שאינני צעיר כל כך ואולי אף מבוגר ממנו, סיפרתי לו ללא הסגרת שמות שעליו לשכנע אדם מסוים לפגוש אדם אחר ל 30 דקות ונתתי לו את הרקע המלא מלבד שמות. הרב הסכים ואז מסרתי לו את שמותיהם של המדוברים.
עוד קודם התברר כי ניסיונותיה של לימור ליצור קשר ואף לבקר ביוזמתה אצל הורי שאול לא רק שכשל, היא סולקה בבושת פנים מהבית על ידי האב שאיים כי בפעם הבאה שתבוא יתקשר למשטרה. כעת המתח היה בשיאו. לרב לקח עשרה ימים לשכנע את האב לפגוש בלימור כפי שקבענו בפגישה של 30 דקות והיא נקבעה להתקיים במטבח משפחתו של שאול במושב בנוכחות האם שכל העת עמדה בצלו של אב דומיננטי וליבה יצא לבנה ולחברתו אך לא יכלה לעשות דבר מעבר לגבו של בעלה.
בימי ההמתנה הזו גם התברר לי מדוע התנגד האב נחרצות לקשר של בנו ללימור שמשפחתה גרה בקריות מצפון לחיפה. שאול הוא בן יחיד, אחות יחידה שהיתה לו נפטרה ממחלה בילדותה. שאול נועד להיות ממשיך דרכם של הוריו בניהול המשק המשגשג שבנו במושב משך שנים רבות מאז עלייתם ארצה. האב חשש ששאול בנו יינשא לבחורה עירונית וילך אחריה או שהיא לא תהיה מוכנה לחיות עם בנו במשק ולהמשיך את המפעל שהקים וזה ירד לטמיון עם הזדקנותו הקרבה.
הפגישה נתקיימה, האב נסוג מעט מעמדתו וניפתח פתח להמשך הקשר ובנייתו. אני מקווה שבני הזוג המקסים הזה יבנו את חייהם כך או כך אך המשבר הקשה בו היו נתונים נפתר במלואו או בחלקו. ימים יגידו.
